חדשות
טיפול אחזקה ב-Rucaparib בנשים עם סרטן רירית הרחם גרורתי או נשנה
Rucaparib הוא מעכב של האנזים poly(ADP-ribose) polymerase (PARP), שהוכיח יעילות במספר סוגי גידולים ממאירים, במיוחד בגידולים עם פגיעה בתיקון DNA. עם זאת, יעילות עיכוב PARP בסרטן רירית הרחם טרם הובהרה במלואה.
במחקר שפורסם בכתב העת Gynecologic Oncology, החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי, אקראי, כפול-סמיות ומבוקר אינבו, שנועד להעריך את היעילות והבטיחות של טיפול אחזקה ב-Rucaparib בקרב נשים עם סרטן רירית הרחם בשלב גרורתי או חוזר.
במחקר נכללו מטופלות עם סרטן רירית הרחם בשלב 3 או 4, עם מחלה נשנית, לאחר סיום טיפול כימותרפי קווי ראשון או שני, עם מחלה מדידה או שאינה מדידה.
המטופלות הוקצו באקראי ביחס של 1:1 לקבלת Rucaparib במינון פומי של 600 מ״ג פעמיים ביום או אינבו, עד להתקדמות המחלה.
תוצא המחקר העיקרי היה הישרדות ללא התקדמות המחלה (Progression-Free Survival) והתוצאים המשניים כללו הישרדות כוללת (Overall Survival) ופרופיל בטיחות. בנוסף, נבחנו תגובות הטיפול בהתאם לפרופילים מולקולריים וטרנסקריפטומיים של הגידול.
סה״כ 79 מטופלות גויסו למחקר, ביניהן 39 קיבלו Rucaparib ו-40 אינבו. ההישרדות החציונית ללא התקדמות היתה 28.1 חודשים בקבוצת ה-Rucaparib לעומת 8.7 חודשים בקבוצת האינבו (יחס סיכון 0.45, רווח בר סמך 95% 0.87-0.24, p=0.02). ההישרדות הכוללת החציונית טרם הושגה בקבוצת ה-Rucaparib לעומת 28.4 חודשים בקבוצת האינבו (יחס סיכון 0.43, רווח בר סמך 95% 1.05-018).
תופעות הלוואי השכיחות ביותר בדרגה 3 ומעלה בקרב מטופלות שקיבלו Rucaparib כללו אנמיה, עייפות ונויטרופניה. ניתוח טרנסקריפטומי העלה כי איבוד פעילות של p53 היה קשור לשיפור בתגובה לטיפול, בעוד שסמני תיקון DNA קלאסיים של רקומבינציה הומולוגית לא נמצאו קשורים לתגובה.
החוקרים סיכמו כי טיפול אחזקה ב-Rucaparib לאחר טיפול כימותרפי בקו ראשון או שני הראה פעילות מבטיחה בהארכת ההישרדות ללא התקדמות המחלה, ומצדיק בחינה נוספת במסגרת מחקר שלב 3. פרופיל תופעות הלוואי היה דומה לזה שדווח בשימוש בתרופה בגידולים אחרים, ולא זוהו אותות בטיחות חדשים.
מקור:
23/11/2025
