חדשות
הוספת ברנטוקסימאב ודוטין לטיפול בלימפומה בילדים ובני נוער
נמצא כי לתוספת של Brentuximab vedotin על משלב הטיפול השגרתי עבור לימפומה על שם הודג'קין בילדים ומתבגרים יש השפעה מטיבה מבחינת תוצאי שרידות, ללא עליה ברעילות הטיפול.
טיפול משולב של ברנטוקסימאב ודוטין, נוגדן כנגד CD-30 מצומד לתרופה, עם כימותרפיה רב-תרופתית עבור מבוגרים עם לימפומה על שם הודג'קין בשלב מתקדם הדגים יעילות ורעילות מוגברים בהשוואה לכימותרפיה בלבד. עם זאת, טרם ידוע מהי היעילות של הטיפול הממוקד הזה עבור ילדים ובני נוער עם לימפומה על שם הודג'קין.
במחקר אקראי זה שבוצע במספר רב של מרכזים רפואיים עם תווית פתוחה במסגרת מחקר פאזה 3, נכללו נבדקים בגילאי שנתיים עד 21 שנים עם לימפומה על שם הודג'קין בשלב IIB עם נפח גדול (bulky) או IIIB,IVA או IVB שטרם טופלו. המטופלים הוקצו לקבלת חמישה סבבי טיפול של 21 ימים עם ברנטיקסומאב ודוטין יחד עם דוקסורוביצין, וינקריסטין, אטופוסיד, פרדניזון וציקלופוספמיד (קבוצת ברנטיקסומאב ודוטין) או משלב טיפול שגרתי עבור חולים פדיאטריים הכולל דוקסורוביצין, בליאומיצין, וינקריסטין, אטופוסיד, פרדניזון וציקלופוספמיד (קבוצת הטיפול השגרתי). נגעים עם תגובה איטית, שהוגדרו לפי ציון של 4 או 5 (בסרגל עם ציון עד 5) זוהו בעזרת בדיקת PET-CT(Positron Emission Tomography - Computed Tomography) שנבדקה בועדה בלתי תלויה, שבוצעה בתום שני סבבי טיפול. עבור נגעים אלו ועבור מחלה שהתייצגה מראש עם מעורבות משמעותית של קשריות לימפה של המיצר הוסיפו טיפול קרינתי לאחר חמישה סבבי טיפול תרופתי. התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות ללא אירוע, שהוגדר כזמן עד הופעת התקדמות במחלה, הישנות, התפתחות ממאירות משנית או מוות. החוקרים בחנו גם את בטיחות הטיפול ואת השרידות הכוללת של המטופלים.
מתוך 600 נבדקים שגוייסו למחקר מ-153 מרכזים, 587 נמצאו מתאימים להשתתפות בניתוח הנתונים. תוצאות המחקר הדגימו כי בתום תקופת מעקב חציונית של 42.1 חודשים (טווח של 0.1-80.9 חודשים), שיעורי שרידות ללא אירוע בתום שלוש שנים עמדו על 92.1% (רווח בר-סמך של 95%, 88.4-94.7%) בקבוצת ברנטוקסימאב ודוטין לעומת 82.5% (רווח בר-סמך של 95%, 77.4-86.5) בקבוצת הטיפול השגרתי (יחס סיכונים לאירוע תמותה של 0.41, רווח בר-סמך של 95%, 0.25-0.67; p<0.001). שיעור המטופלים שטופלו עם קרינה לא היה שונה באופן משמעותי בין קבוצת הטיפול עם ברנטוקסימאב ודוטין לבין קבוצת הטיפול השגרתי (53.4% לעומת 56.8%, בהתאמה). רעילות הטיפול הייתה דומה בין הקבוצות. שיעורי השרידות הכוללת כעבור שלוש שנים עמדו על 99.3% (רווח בר-סמך של 97.3-99.8) בקבוצת הטיפול עם ברנטוקסימאב ודוטין לעומת 98.5% (רווח בר-סמך של 95%, 96-99.4) בקבוצת הטיפול השגרתי.
מסקנת החוקרים הייתה כי הוספה של ברנטוקסימאב ודוטין למשלב הטיפול הכימותרפי השגרתי מדגים יעילות מועדפת, עם הפחתה של 59% בסיכון לאירוע או מוות וללא עליה בשיעור הרעילות של הטיפול על פני שלוש שנים.
מקור:
16.01.2023
