חדשות
תוספת דרולוטמיד לטיפול בסרטן ערמונית וההשפעה על השרידות
טיפול משולב של דרולוטמיד, מפחיתי אנדרוגניים ודוסטאקסל הביא למשך הישרדות כוללת ארוכה משמעותית במטופלים עם סרטן ערמונית גרורתי שמגיב להורמונים.
דרולוטמיד הוא מעכב פוטנטי לקולטנים של אנדרוגנים אשר קושרו לעליה בשרידות כוללת של מטופלים עם סרטן ערמונית לא גרורתי ועמיד לסירוס. טרם ידוע האם שילוב של דרולוטמיד, טיפול להפחתת אנדרוגן ודסוטאקסל יעלה את השרידות של מטופלים עם סרטן ערמונית רגיש לטיפול הורמונלי.
במחקר בינלאומי זה שבוצע במסגרת מחקר פאזה 3, מטופלים עם סרטן ערמונית גרורתי רגיש להורמונים הוקצו אקראית ביחס של 1:1 לקבלת דרולוטמיד (במינון של 600 מ"ג פעמיים ביום) או אינבו בשילוב עם טיפול מפחית אנדוגניים ודוסטאקסל. התוצא העיקרי שנבדק היה שרידות כוללת.
ניתוח הנתונים הראשוני כלל 1,306 נבדקים; מהם 651 בקבוצת דרולוטמיד ו-655 בקבוצת האינבו. ל-86.1% מהנבדקים הייתה מחלב גרורתית בזמן האבחנה הראשונית.
בתאריך הסף לביצוע ניתוח הנתונים הראשוני (25 לאוקטובר 2021) תוצאות המחקר הדגימו כי הסיכון לתמותה היה נמוך באופן מובהק, בשיעור של 32.5%, בקרב נבדקים שקיבלו דרולוטמיד בהשוואה לקבוצת האינבו (יחס סיכונים של 95%, 0.57-0.8; p<0.001). טיפול עם דרולוטמיד נמצא גם קשור להטבה יציבה בתוצאים השניוניים בתתי-קבוצות מוגדרות מראש.
שיעור תופעות הלוואי היה דומה בין קבוצות המחקר. ההיארעות הגבוה ביותר של תופעות הלוואי השכיחות (שהתרחשו עבור 10% ומעלה מהמטופלים) הייתה בזמן חפיפה של טיפול עם דוסטאקסל. תדירות הופעת תופעות לוואי בדרגה 3 או 4 היתה 66.1% בקבוצת הטיפול עם דרולוטמיד ו-63.5% בקבוצת האינבו, כאשר הנפוצה ביותר הייתה נויטרופניה (33.7% ו-34.2% בהתאמה).
מסקנת החוקרים היתה כי טיפול משולב של דרולוטמיד, מפחיתי אנדרוגניים ודוסטאקסל, הביא למשך הישרדות כוללת ארוכה באופן משמעותי במטופלים עם סרטן ערמונית גרורתי שמגיב להורמונים, בהשוואה לטיפול ללא דרולוטמיד. לעומת זאת, הטיפול ללא דרולוטמיד הביא לתוצאים שניוניים טובים יותר. תדירות הופעות תופעות לוואי של הטיפול היתה שווה בין הקבוצות.
מקור:
02.05.2022
