מחקר: מתן טמוקסיפן בצורת ג'ל לסרטן השד הוא טיפול יעיל עם פחות תופעות לוואי: הבדלים בין גרסאות

מתוך ויקיתרופות
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Banner.jpg
שורה 3: שורה 3:
 
|תאריך=17/07/2014
 
|תאריך=17/07/2014
 
|פרטים=
 
|פרטים=
|תוכן=
+
|תוכן=מחקר חדש מציע שמתן [[טמוקסיפן טבע 20 מ"ג - Tamoxifen teva 20 mg|טמוקסיפן]] בצורת ג'ל לטיפול בסרטן השד הוא יעיל כמו צורת המתן הפומית, אך עם פחות תופעות לוואי, כך פורסם החודש ב-[http://clincancerres.aacrjournals.org/content/20/14/3672.abstract?sid=7ace5ee6-f478-417d-ba72-4b5ca7b76d57 Clinical Cancer Research].
מחקר חדש מציע שמתן [[טמוקסיפן טבע 20 מ"ג - Tamoxifen teva 20 mg|טמוקסיפן]]בצורת ג'ל לטיפול בסרטן השד הוא יעיל כמו צורת המתן הפומית, אך עם פחות תופעות לוואי, כך פורסם החודש ב-[http://clincancerres.aacrjournals.org/content/20/14/3672.abstract?sid=7ace5ee6-f478-417d-ba72-4b5ca7b76d57 Clinical Cancer Research].
+
  
 
במחקר מבוקר-אינבו, כפול-סמיות עם הקצאה אקראית בשלב 2 השוו החוקרים בין השפעות של טמוקסיפן פומי לעומת ג'ל  טופיקלי המכיל 4-OHT  (מטבוליט פעיל  של טמוקסיפן) במטופלות עם קרצינומה צינורית לא חודרנית (Ductal Carcinoma In Situ, DCIS). לצורך כך גוייסו 26 מטופלות בגילאי 45-86 עם אבחנה של DCIS שקיבלו טמוקסיפן פומי או ג'ל המכיל 4-OHT, למשך 6-10 שבועות. המטופלות בקבוצת הטיפול הטופיקלי מרחו את הג'ל (1 מ"ל המכילים 2 מ"ג חומר פעיל) ישירות על השד פעם ביום והמטופלות בקבוצה הטיפול הפומי נטלו טמוקסיפן 20 מ"ג פעם ביום. בתום התקופה, שיעור הירידה ברמות של Ki67, סמן של שגשוג תאים ברקמת השד, היה דומה בשתי קבוצות הטיפול, כמו גם רמות  4-OHT ברקמת השד. עם זאת, רמות 4-OHT בדם היו נמוכות פי 5.5 בטיפול הטופיקלי בהשוואה לטיפול הפומי. בדומה, נמדדו רמות נמוכות יותר של פקטורי קרישה מסויימים. בהתאמה לממצאים, בטיפול הטופיקלי נצפו פחות תופעות לוואי אנדוקריניות ותופעות של קרישתיות יתר. עם זאת, לא היה שוני בהארעות של תופעות לוואי אחרות בין שני הטיפולים, למשל: הזעות, תסמינים וגינליים וגלי חום.  
 
במחקר מבוקר-אינבו, כפול-סמיות עם הקצאה אקראית בשלב 2 השוו החוקרים בין השפעות של טמוקסיפן פומי לעומת ג'ל  טופיקלי המכיל 4-OHT  (מטבוליט פעיל  של טמוקסיפן) במטופלות עם קרצינומה צינורית לא חודרנית (Ductal Carcinoma In Situ, DCIS). לצורך כך גוייסו 26 מטופלות בגילאי 45-86 עם אבחנה של DCIS שקיבלו טמוקסיפן פומי או ג'ל המכיל 4-OHT, למשך 6-10 שבועות. המטופלות בקבוצת הטיפול הטופיקלי מרחו את הג'ל (1 מ"ל המכילים 2 מ"ג חומר פעיל) ישירות על השד פעם ביום והמטופלות בקבוצה הטיפול הפומי נטלו טמוקסיפן 20 מ"ג פעם ביום. בתום התקופה, שיעור הירידה ברמות של Ki67, סמן של שגשוג תאים ברקמת השד, היה דומה בשתי קבוצות הטיפול, כמו גם רמות  4-OHT ברקמת השד. עם זאת, רמות 4-OHT בדם היו נמוכות פי 5.5 בטיפול הטופיקלי בהשוואה לטיפול הפומי. בדומה, נמדדו רמות נמוכות יותר של פקטורי קרישה מסויימים. בהתאמה לממצאים, בטיפול הטופיקלי נצפו פחות תופעות לוואי אנדוקריניות ותופעות של קרישתיות יתר. עם זאת, לא היה שוני בהארעות של תופעות לוואי אחרות בין שני הטיפולים, למשל: הזעות, תסמינים וגינליים וגלי חום.  

גרסה מתאריך 11:18, 20 ביולי 2014

Share on Google+ Share on Linkedin E-mail this page Share on twitter.com Share with Facebook
מחקר: מתן טמוקסיפן בצורת ג'ל לסרטן השד הוא טיפול יעיל עם פחות תופעות לוואי

מחקר חדש מציע שמתן טמוקסיפן בצורת ג'ל לטיפול בסרטן השד הוא יעיל כמו צורת המתן הפומית, אך עם פחות תופעות לוואי, כך פורסם החודש ב-Clinical Cancer Research.

במחקר מבוקר-אינבו, כפול-סמיות עם הקצאה אקראית בשלב 2 השוו החוקרים בין השפעות של טמוקסיפן פומי לעומת ג'ל טופיקלי המכיל 4-OHT (מטבוליט פעיל של טמוקסיפן) במטופלות עם קרצינומה צינורית לא חודרנית (Ductal Carcinoma In Situ, DCIS). לצורך כך גוייסו 26 מטופלות בגילאי 45-86 עם אבחנה של DCIS שקיבלו טמוקסיפן פומי או ג'ל המכיל 4-OHT, למשך 6-10 שבועות. המטופלות בקבוצת הטיפול הטופיקלי מרחו את הג'ל (1 מ"ל המכילים 2 מ"ג חומר פעיל) ישירות על השד פעם ביום והמטופלות בקבוצה הטיפול הפומי נטלו טמוקסיפן 20 מ"ג פעם ביום. בתום התקופה, שיעור הירידה ברמות של Ki67, סמן של שגשוג תאים ברקמת השד, היה דומה בשתי קבוצות הטיפול, כמו גם רמות 4-OHT ברקמת השד. עם זאת, רמות 4-OHT בדם היו נמוכות פי 5.5 בטיפול הטופיקלי בהשוואה לטיפול הפומי. בדומה, נמדדו רמות נמוכות יותר של פקטורי קרישה מסויימים. בהתאמה לממצאים, בטיפול הטופיקלי נצפו פחות תופעות לוואי אנדוקריניות ותופעות של קרישתיות יתר. עם זאת, לא היה שוני בהארעות של תופעות לוואי אחרות בין שני הטיפולים, למשל: הזעות, תסמינים וגינליים וגלי חום.

טמוקסיפן הינו הורמון סינתטי הפועל כאנטגוניסט לרצפטורים אסטרוגנים. פעילותו גורמת לעיכוב בגדילה ולמוות של תאים הזקוקים לאסטרוגן לצורך חלוקה, למשל תאי סרטן השד. התרופה נלקחת פומית וניתנת לנשים המצויות בסיכון גבוה לסרטן שד וגם לטיפול בסרטן שד מתקדם. במתן פומי, התרופה עוברת מטבוליזם בכבד ומתפרקת למספר מטבוליטים, ביניהם גם 4-OHT. פירוק זה עשוי להיות מלווה בשפעול של חלבונים פרו-קואגולנטים, דבר המתבטא בקרישתיות יתר. לטענת החוקרים, מתן ג'ל של 4-OHT ישירות על העור מאפשר להפחית את הסיכון לתופעת לוואי זו.


לקריאת הידיעה המלאה

לכל החדשות >

17/07/2014