טורסמיד לא נמצאה כעדיפה על פורוסמיד בחולים עם אי ספיקת לב: הבדלים בין גרסאות
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|פרטים= | |פרטים= | ||
|תוכן= | |תוכן= | ||
| − | בחולים שאושפזו על רקע אי ספיקת לב וקיבלו טיפול עם משתנים לא נצפתה שרידות משופרת תחת הטיפול עם [[Torasemide]] בהשוואה ל[[Furosemide]]. | + | בחולים שאושפזו על רקע [[ר:אי ספיקת לב|אי ספיקת לב]] וקיבלו טיפול עם משתנים לא נצפתה שרידות משופרת תחת הטיפול עם [[Torasemide]] בהשוואה ל[[Furosemide]]. |
| + | על אף שפורוסמיד הוא משתן הלולאה הנפוץ ביותר בחולים עם אי ספיקת לב, ישנם מספר מחקרים אשר הצביעו על יתרון פוטנציאלי לטיפול עם טורסמיד. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA', מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם הטיפול עם טורסמיד מוביל לשיעור תמותה מופחת בהשוואה לטיפול עם פורוסמיד בחולים אשר אושפזו על רקע אי ספיקת לב. | ||
| + | לצורך כך, החוקרים ערכו את הניסוי הפרגמטי האקראי TRANSFORM-HF, אשר נערך בתווית פתוחה ובמסגרתו השתתפו 2,859 חולי אי ספיקת לב. משתתפי המחקר, אשר אושפזו באחד מ-60 בתי חולים שונים בארצות הברית, נאספו ללא תלות בשיעור מקטע הפליטה. הגיוס נערך החל מיוני 2018 ועד למרץ 2022, עם תקופת מעקב של עד 30 חודשים לתמותה ו-12 חודשים לאשפוזים. התאריך האחרון לאיסוף נתוני המעקב היה יולי 2022. | ||
| + | התערבות המחקר הוגדרה כמתן טיפול עם משתן הלולאה טורסמיד (n=1,431) או פורוסמיד (n=1,428), כאשר המינון היה investigator-selected. התוצא הראשוני היה תמותה מכל סיבה באנליזת זמן לאירוע (time-to-event analysis). כמו כן, הוגדרו חמישה תוצאים שניוניים, כאשר תמותה מכל סיבה או אשפוז מכל סיבה וסך האשפוזים, אשר הוערכו במשך 12 חודשים, היו הגבוהים ביותר בהיררכיה. ההשערה הראשונית אשר צוינה מראש הייתה שהטיפול עם טורסמיד יפחית את שיעור התמותה מכל סיבה ב-20% בהשוואה לפורוסמיד. | ||
| + | |||
| + | בממסגרת המחקר הוקצו באקראי 2,859 משתתפים בסך הכל. גילם החציוני של המשתתפים עמד על 65 שנים (טווח בין-רבעוני 56-75), 36.9% מהם היו נשים ו-33.9% היו שחורים. במהלך תקופת מעקב חציונית של 17.4 חודשים, 113 מטופלים (53 [3.7%] מקבוצת הטורסמיד ו-60 [4.2%] מקבוצת הפורוסמיד) משכו את הסכמתם להשתתף במחקר טרם השלמתו. תמותה אירעה ב-373 מתוך 1,431 חולים (26.1%) מקבוצת הטורסמיד וב-374 מתוך 1,428 חולים (26.2%) בקבוצת הפורוסמיד (יחס הסיכונים 1.02 [רווח בר-סמך של 95% 0.89-1.18]). במהלך 12 החודשים לאחר ההקצאה האקראית, תמותה מכל סיבה או אשפוז מכל סיבה אירעו בקרב 677 חולים (47.3%) מקבוצת הטורסמיד וב-704 חולים (49.3%) מקבוצת הפורוסמיד (יחס הסיכונים, 0.92] רווח בר-סמך של 95% 0.83- 1.02]). בקרב 536 המשתתפים מקבוצת הטורסמיד אירעו 940 אשפוזים בסך הכל, ו- 577 המשתתפים מקבוצת הפורוסמיד חוו 987 אשפוזים בסך הכל (יחס השיעורים, 0.94 [רווח בר-סמך של 95% 0.84-1.07]). התוצאות היו דומות בתתי-הקבוצות השונות שנקבעו מראש, כולל בקרב חולים עם מקטע פליטה ירוד, ירוד קלות, או שמור. | ||
| + | |||
| + | החוקרים מסכמים כי בחולים ששוחררו לאחר אשפוז על רקע אי ספיקת לב, הטיפול עם טורסמיד לא הביא להבדל מובהק בתמותה מכל סיבה במשך 12 חודשים לעומת הטיפול עם פורוסמיד. עם זאת, החוקרים מציינים כי יש לפרש את ממצאיהם בזהירות, וזאת בשל סוגיות של אובדן מעקב והצלבה ואי-דבקות של המשתתפים. | ||
מקור: | מקור: | ||
<div class="mw-content-ltr"> | <div class="mw-content-ltr"> | ||
| − | + | [https://jamanetwork.com/journals/jama/article-abstract/2800428 Effect of Torsemide vs Furosemide After Discharge on All-Cause Mortality in Patients Hospitalized With Heart Failure] | |
</div> | </div> | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 20:02, 6 ביוני 2023
טורסמיד לא נמצאה כעדיפה על פורוסמיד בחולים עם אי ספיקת לב
בחולים שאושפזו על רקע אי ספיקת לב וקיבלו טיפול עם משתנים לא נצפתה שרידות משופרת תחת הטיפול עם Torasemide בהשוואה לFurosemide.
על אף שפורוסמיד הוא משתן הלולאה הנפוץ ביותר בחולים עם אי ספיקת לב, ישנם מספר מחקרים אשר הצביעו על יתרון פוטנציאלי לטיפול עם טורסמיד. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'JAMA', מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם הטיפול עם טורסמיד מוביל לשיעור תמותה מופחת בהשוואה לטיפול עם פורוסמיד בחולים אשר אושפזו על רקע אי ספיקת לב.
לצורך כך, החוקרים ערכו את הניסוי הפרגמטי האקראי TRANSFORM-HF, אשר נערך בתווית פתוחה ובמסגרתו השתתפו 2,859 חולי אי ספיקת לב. משתתפי המחקר, אשר אושפזו באחד מ-60 בתי חולים שונים בארצות הברית, נאספו ללא תלות בשיעור מקטע הפליטה. הגיוס נערך החל מיוני 2018 ועד למרץ 2022, עם תקופת מעקב של עד 30 חודשים לתמותה ו-12 חודשים לאשפוזים. התאריך האחרון לאיסוף נתוני המעקב היה יולי 2022.
התערבות המחקר הוגדרה כמתן טיפול עם משתן הלולאה טורסמיד (n=1,431) או פורוסמיד (n=1,428), כאשר המינון היה investigator-selected. התוצא הראשוני היה תמותה מכל סיבה באנליזת זמן לאירוע (time-to-event analysis). כמו כן, הוגדרו חמישה תוצאים שניוניים, כאשר תמותה מכל סיבה או אשפוז מכל סיבה וסך האשפוזים, אשר הוערכו במשך 12 חודשים, היו הגבוהים ביותר בהיררכיה. ההשערה הראשונית אשר צוינה מראש הייתה שהטיפול עם טורסמיד יפחית את שיעור התמותה מכל סיבה ב-20% בהשוואה לפורוסמיד.
בממסגרת המחקר הוקצו באקראי 2,859 משתתפים בסך הכל. גילם החציוני של המשתתפים עמד על 65 שנים (טווח בין-רבעוני 56-75), 36.9% מהם היו נשים ו-33.9% היו שחורים. במהלך תקופת מעקב חציונית של 17.4 חודשים, 113 מטופלים (53 [3.7%] מקבוצת הטורסמיד ו-60 [4.2%] מקבוצת הפורוסמיד) משכו את הסכמתם להשתתף במחקר טרם השלמתו. תמותה אירעה ב-373 מתוך 1,431 חולים (26.1%) מקבוצת הטורסמיד וב-374 מתוך 1,428 חולים (26.2%) בקבוצת הפורוסמיד (יחס הסיכונים 1.02 [רווח בר-סמך של 95% 0.89-1.18]). במהלך 12 החודשים לאחר ההקצאה האקראית, תמותה מכל סיבה או אשפוז מכל סיבה אירעו בקרב 677 חולים (47.3%) מקבוצת הטורסמיד וב-704 חולים (49.3%) מקבוצת הפורוסמיד (יחס הסיכונים, 0.92] רווח בר-סמך של 95% 0.83- 1.02]). בקרב 536 המשתתפים מקבוצת הטורסמיד אירעו 940 אשפוזים בסך הכל, ו- 577 המשתתפים מקבוצת הפורוסמיד חוו 987 אשפוזים בסך הכל (יחס השיעורים, 0.94 [רווח בר-סמך של 95% 0.84-1.07]). התוצאות היו דומות בתתי-הקבוצות השונות שנקבעו מראש, כולל בקרב חולים עם מקטע פליטה ירוד, ירוד קלות, או שמור.
החוקרים מסכמים כי בחולים ששוחררו לאחר אשפוז על רקע אי ספיקת לב, הטיפול עם טורסמיד לא הביא להבדל מובהק בתמותה מכל סיבה במשך 12 חודשים לעומת הטיפול עם פורוסמיד. עם זאת, החוקרים מציינים כי יש לפרש את ממצאיהם בזהירות, וזאת בשל סוגיות של אובדן מעקב והצלבה ואי-דבקות של המשתתפים.
מקור:
05.06.2023
